איך לצאת לעצמאות אמיתית ו-10 הצעדים לחיים של חופש ושמחה
1. להפסיק לרצות אחרים ולהתחיל להקשיב לעצמכם
מהרגע שנולדתם, אנשים ומערכות שונות החליטו עבורכם, מה המידע שתקבלו, איך תתלבשו, איך אתם צריכים להתנהג, במה להאמין ואיך לחשוב. אקט כזה מביא מוחות צעירים לסגור את שערי התודעה שלהם, ולהגביל אותם לכדי תבניות ופעולות מכאניות.
זה טבעי לגמרי לחוות קשיים רגשיים,
אשמה ופחד מלאכזב אחרים,
כשמנסים להשתחרר מהדפוסים החברתיים והחינוך שהוטמע בילדות.
ועם זאת, כשעולה קריאה בלב וכשהנשמה מנסה להניע אותנו לקראת כיוון מסוים,
זו בדיוק צומת הדרכים שבה יש לנו רצון חופשי להחליט,
האם ללכת עם הלב או להמשיך באותם המחזורים שמביאים לאותן התוצאות.
בתור אגו אנחנו לא יודעים היכן ניוולד, לאילו הורים, תחת אילו חוקים, דת, חינוך או כלכלה. אנחנו לא יודעים מתי השיעורים שלנו יגיעו, או מתי יגיע בן אדם כלשהו לחיים שלנו ויאיר בנו רעיון או משהו חדש. הבחירות האלה שייכות לנשמה.
בתור בני אדם, הרצון החופשי שלנו מקבל ביטוי במוקדים קטנים, שבהם אנחנו יכולים להחליט האם לפעול בצורה שונה או להמשיך במה שאנחנו מכירים.
יש בכם אנרגיה כלשהי ממש עכשיו, שרוצה לקדם אתכם, לאתגר, לפרוץ גבולות, לאהוב ולהיות חופשיים ועצמאיים. דרך הסטנדרט הזה אתם תזמנו לעצמכם מסע מרתק של זימון ויברציות שמתואמות אליכם.
מצד שני, יש אנרגיה אחרת נמוכה יותר, שמושכת לכיוונים של פחד, ספק עצמי, ריצוי, קורבנות וכעס. התחושה שאינטלקטואלית אנחנו יודעים שאנחנו רוצים חיים טובים יותר, אבל רגשית, לא מסוגלים להכיל אפילו את הצעדים הראשונים כדי ליצור שינוי.
אנשים בסביבה, חברים, בני זוג שלא נמצאים בעולם הערכים או התדר שלכם,
ינסו להניע אתכם מלקבל החלטות שהם עצמם לא היו לוקחים,
דוחפים אתכם לקבל את עולם ההנחות שלהם,
מתוך הפחד לא להתעמת עם הפחדים של עצמם.
ה "אני לא חושב שזה ילך לך" הקלאסי,
נועד כדי לסגור את הקונספט שלכם,
בחוויה הפנימית של אלה שנכשלו ולא ניסו שוב,
או לא ניסו מלכתחילה.
וזה לא שיש להם כוונה רעה מודעת.
הניסיון "לשמור" עליכם,
בא מתוך ניסיון לא מודע לשמור על עצמם.
2. להתחיל לסמוך על היקום
היקום מתקשר איתכם כל הזמן, דרך מטאפורות, תחושות פיסיולוגיות, סימנים דרך אנשים, רמזים, מספרים, אירועים, והכל בניסיון להכווין אתכם לתכנית הנשמתית ולתת לה ביטוי על כדור הארץ.
אתם אף פעם לא מקבלים יותר ממה שאתם מסוגלים לספוג, והמציאות מקשת מכם ללמוד להרים את הויברציה הרגשית, ולדעת שהכל יהיה בסדר. אתם לא לבד.
התת מודע וההדרכה נמצאת אתכם בכל מילייה, דואגים שהאטומים שמרכיבים אתכם לא יתפרק רנדומלית, שהחוויה תהיה קוהרנטית ועקבית, אבל אתם כאגו לא מניעים שום דבר, בדיוק כמו שאתם לא צריכים לדאוג באופן מודע לעיכול, החיסון, זרימת הדם, וטריליוני תהליכים אחרים ברובד המיקרו והמאקרו קוסמי. הכל מונע עבורכם.
לפני שאתם מוציאים פעולה, תסדקו את הסיבה האמיתית שהניעה אותה. האם מדובר בפעולה של הישרדות ופחד או אהבה. היקום ידאג שתקבלו את הויברציה האמיתית שלכם, לפי טוהר הכוונה, וכוונה אמיתית זה הדבר הראשון שצריך להיות בחוויה הפנימית, לפני ההתגלמות הפיסית.
ריבוי פעולות לא יעזרו, תמיד תזכרו שויברציה קודמת לפעולה. אנשים עם ויברציה גבוהה לא יצטרכו לעשות הרבה פעולות כדי להגיע לאפקט גדול, בזמן שויברציות נמוכות לא יניבו את אותן הפירות, ויצטרכו לעבוד פי כמה.
היקום מבקש מכם לסמוך עליו. תשחררו באמת. אם בכוונה שלכם יש אור אמיתי ולא אגו במסיכה, הוא יניע את המציאות בסנכרון מושלם עבורכם. הוא עושה את זה גם עכשיו, מנסה להאיר ולסמן במגוון אינסופי של דרכים.
3. לברוא בעזרת כוונה ודימיון
כדי להיות בעצמאות מלאה, אתם לפחות צריכים לדעת מה הכיוון או המסלול שעליו תלכו. זו נקודה קריטית, מאחר שהמטאפיסיקה תמיד קודמת לפיסיקה, בדיוק כמו שאנחנו חייבים שיהיה כלום, שיכיל דברים בתוכו.
משמע, כל ביטוי פיסיולוגי שנוצר בתלת מימד, נוצר מכוונה מטאפיסית, ממש כמו שיר שבהתחלה מדמיינים ומזמזמים, ולאחר מכן מתחילים לפיסי, לכדי תווים, אקורדים, נגנים והפקה.
בסיפור של אליסה בארץ הפלאות, היא פוגשת את החתול בהסתעפות של שבילים. היא שואלת את החתול "לאן אני אמורה לפנות?" החתול שואל אותה בתגובה "לאן את רוצה להגיע?" היא עונה לו "אני לא יודעת" והחתול משיב לה "אם את לא יודעת, זה לא משנה איזה שביל תבחרי".
הטכניקה של הויזואליזציה דרך הכוונה היא קריטית, כי אנחנו קודם כל רוצים לראות מטאפיסית, את כל אותם הדברים שאנחנו רוצים ליצור ולברוא. החזון חייב להיות נגיש אלינו, בדיוק כמו שיר שיצרנו בראש אבל עדיין לא נכתב על הנייר.
כשאתם מסוגלים לראות ולדמיין את עצמכם במצבים שונים, מייצרים, מגיבים, מזמנים, שם אתם רואים את הגרסה הטובה ביותר של עצמכם. האדם שאתם רוצים להיות, והפער היחיד שיש ביניכם הוא רגשי. תשחררו את הרגש התקוע, ותהיו עדים לאיך שהויזואליזציה הופכת למציאות.
4. לפתוח את הלב לאנשים ולעלות לקדמת הבמה
אתם השחקן הראשי של הסיפור שלכם. לפחות אתם אמורים להיות. בילדות אמרו לכם שלא כל העולם סובב סביבכם, אבל בחוויה הקונקרטית שלכם בפועל, כל היקום דווקא כן סובב סביבכם, ואתם במרכז של הפרספקטיבה.
מהמקום הזה אתם יכולים לבחור להיות הגיבור הראשי של הנרטיב, גיבור משני, שחקן משנה או ניצב. כך או כך אתם תקחו חלק בתיאטרון האנושי, אבל האיכות של האקט תימדד לפי סוג התפקיד שבחרתם לשחק.
מי שבחר לתפקד כ"שחקן משני" או "ניצב" בחיים שלו,
אף פעם לא יהיה מסופק באמת,
מאחר שהוא מסר את האחריות של השמחה והיצירה לאנשים אחרים,
מתוך רצון לנוחות וקונפורמיזם.
אבל קונפורמיזם הוא טוב רק כלפי חוץ, פלסטר,
בזמן שהחוויה הפנימית היא סערה, החמצה וויתור עצמי.
כדי להיות עצמאים באמת, אנחנו לא יכולים להיות שחקן משנה, אנחנו לא יכולים להיות ניצב, או אלה שמביאים את הקפה. כדי לטעום חופש אמיתי, אתם צריכים לקחת את קדמת הבמה, להראות, להיראות, לבטא ולהדהד את הויברציה שלכם לעולם החיצוני.
ויברציות קולטות ויברציות. זה לא משנה בכלל מה אתם עושים בפועל, אנשים ימשכו לויברציה שלכם, וזה מספיק, אם הלב שלכם פתוח להכיל אותם.
אחרי הכל, העצמאות שלנו נוצרת דרך חיבור של ויברציות, דרך אנשים שמצטרפים למסע שלנו בחוויה הפנימית. אנחנו ירדנו לכדור הארץ לא כדי להתבודד, אלי כדי לחבר אנשים אלינו, ואנרגיות נמשכות אלינו רק כשיש לנו את היכולת להכיל אותן. לא לפני.
5. לקחת אחריות
אחריות זה היכולת שלכם להיות מעורבים בחיים ובחוויה ב 100%. זה לא אומר שאתם צריכים לעשות או להיות בכל התפקידים, אלא מעורבות מלאה בחוויה הפנימית שלכם.
Responsibility = Response + Ability
זו היכולת שלכם להגיב למה שקורה בחוויה, לקחת אחריות אמיתית על כל מה שקורה, החל מהיזמות, החזון, הפעולות, המשפחה, הכלכלה וכדומה. זה לא אומר שאתם לא יכולים להאציל סמכויות, אלא פשוט לא להתנער מאתגרים ואחריות אישית על החוויה.
המקום שבו אתם נמצאים כרגע, אם אתם לא שמחים כמו שאתם רוצים, אם אתם נמצאים בסבל מתמשך זו לא אשמה של אף אחד. היו כמובן אנשים או גורמים חיצוניים בחוויה שהניעו השפלה או כאב, אבל אתם אלה שנותנים לכאב להמשיך להיות חלק מהחוויה. האחריות של שחרור מהכאב צריכה להגיע מכם.
המציאות החיצונית רק משחקת, מתגמלת או נותנת שיעורים, לפי מצב הויברציה שלכם. האנשים, הסיפור וההיסטוריה, זה רק נרטיב חולף - זה התוכן. מה שמצופה מכם זה להבין את הקונטקסט של למה אירועים קורים לכם, ולקחת על זה אחריות.
בריחה, המנעות, הדחקה, האשמה של אחרים או הסחת דעת, אלה אסטרטגיות אגואיות שהגוף מייצר כדי לא לקחת אחריות, לא להשתנות ולחזור ל"ניצבות", שם אין פעולות או אחריות גדולה מדי.
6. לאזן את הרגש
הדבר העקרי שדרכו אתם תכילו את צעדי אי הוודאות של עצמאות, זה הרגש. דרך טראומות, לחץ, פחד או מתח והישרדות יומיומית, אין למערכת שלנו את ההכלה לפתור בעיות. הרעש האמוציונלי מונע מאיתנו לראות את המציאות כמו שהיא, כמו שמים שזורמים במהירות ומייצרים גלים וקצף, לא יתנו לנו לראות מה קורה בקרקעית.
לעומת זאת מים סטטיים ושקטים יהיו שקופים לגמרי למראית עין. ככה גם הרגש. מתוך דרמה ודפוסים רגשיים אנחנו לא נהיה מודעים לעצמנו, נגיב מילולית בצורה שנצטער עליהם אחר כך.
הרגש הוא המנוע להכל. אנחנו חווים את החיים לא במספרים או אותיות או קודים מתמטיים, אלא דרך סקאלה של רגשות, ולכל אחד מאיתנו יש סטנדרט רגשי שדרכו אנחנו תופסים ומגיבים למציאות. זה מניע את האינטלקט והמחשבות, ההגיון, התגובה, איכות הזימון.
איך תוכלו לקבל עצמאות אמיתית אם אתם לא יכולים להכיל את העצמאות בצורה רגשית. האם אתם הולכים להתחיל לעבור את הכביש לבד, או שאתם עדין צריכים שמישהו יחזיק לכם את היד?
כדי שנוכל לחצות לבד תוך ידיעה שאנחנו נהיה בסדר, אנחנו צריכים להתבגר ולהשתחרר מקארמה וטראומות שמגבילות אותנו, ועובר זה העבודה הסומטית והפרקטיקות הרוחניות הישירות קיימות. זו הטכנולוגיה הטבעית שדרכה אנחנו מייצרים ריפוי ושינוי בחיים, כי אם הטראומה שוחררה, כך גם כל הדפוסים שהיא יצרה כהשלכה.
7. ליהנות
אתם לא באמת הגעתם כדי להעלות עובש מתחת לפלורסנט, אתם לא הגעתם לסבול, לציית או לחיות בפחד. מתוך משקפיים של הישרדות כרונית, קשה לראות את זה. פחד זה המשמיד המטאפיסי, דרך פחד אין רוחניות, אין עצמאות ואין הנאה מהחיים.
בתור נשמות אנחנו רק מחכים לגלגול פיסי נוסף. אנחנו יודעים הכל אבל לא יכולים לחוות בתור אנשים אנחנו חווים הכל אבל לא יודעים כלום, עד שמגיע תהליך של היזכרות.
החיים האנושיים מסתיימים כמו פיהוק, והם נמצאים כאן כמשחק תיאטרון עבורכם. כשאתם מתחילים לחוות את זה בצורה ישירה, האקט מפסיק להיות טרגי, ומתחיל להיות קומי, מאחר שויברציות גבוהות יותר, מעידות על כך שהאגו קרס והנשמה לקחה את מקומה הראוי בתוך הגוף.
אם הנשמה משתלטת על הגוף, נוסטלגיה, זכרונות, געגועים או סבל, כולם יוצאים מהמשחק, והאווטר נהיה כלי שמודע לשליחות והנצחיות שלו.
8. להכיל ולקבל
לא הכל יקרה בדרך שבה אתם רוצים, וזו התשתית של המסע הרוחני על כדור הארץ. בתהליך ההתבגרות של הנשמה, אתם מבינים שלקבל את מה שאתם רוצים ולא לקבל את מה שאתם רוצים, זה מעניין ויפה באותה המידה.
הבגרות הרוחנית מראה את עצמה דרך הכלי, ונמדדת במודעות והקבלה לכך ש 90% ממה שקורה מחוץ לגוף, לא קורה בצורה שאנחנו רוצים.
ההנחה שדברים צריכים לקרות בדרך שלכם או לא צריכים לקרות בכלל, זה מה שתוקע הרבה תהליכי צמיחה משותפים. זה האגו. המציאות רוצה לתת לכם את מה שאתם רוצים, אבל היא תעשה את זה בדרך האלגנטית והמקורית שלה, כדי שתפיקו גם כמה תובנות על הדרך ותשארו צנועים.
גמישות, אלסטיות והכלה של שינויים, זה הדבר המשמעותי ביותר עבורכם. אם תהיו קרש עץ נוקשה, כל סערה תשבור אתכם. אבל אם תלמדו להיות עשב, אתם רק תתאימו את עצמכם לכיוון הרוח, ושום דבר לא יקרה לכם. אם תהיו מים אתם תדעו לזרום, להעריך ולאסוף כל מידע בדרך, ואם תהיו אוויר אתם תהיו בכל מקום, ללא הצורך בלהיות מישהו ספציפי.
קבלה והכלה הם השער לשינויים, ושינויים קורים כל הזמן בין אם תרצו או לא. כשאנחנו מכילים שינויים, אנחנו נהיים שינוי בעצמנו, תופעה שמשתנה כל הזמן, זה הסנכרון האולטימטיבי עם המציאות.
עצמאות אמיתית תגיע, רק כשתהיה לכם את היכולת להשתנות בצורה דינאמית, ולא לכלוא את עצמכם בתוך נרטיב אחד. זו היכולת שלכת לחיות עם 100 סתירות בו זמנית, ולהיות שלם עם זה בצורה מלאה.
9. העמקה
כדי שהמציאות תבין מה היא צריכה לזמן לכם, אתם צריכים להבין בעצמכם למה אתם עושים את מה שאתם עושים, מה הקונפליקטים או הכאבים מנסים להגיד לנו, מה האינדיקציות מספרות?
הרי קונפליקט או כאב הם לא בעיה, הם סממנים וקריאה לפתרונות ואנחנו רק צריכים להקשיב ולהחליט מה השינוי הנכון ביותר ליישם, אבל זה לא יכול לקרות אם אנחנו לא יודעים בצורה קוהרנטית, את ה"למה" מאחורי הפעולות שלנו. למה העצמאות חשובה לנו, מה נעשה איתה, מה היא משרתת עבורנו בחוויה, איך החיים ישתנו, איזה שינוי אנחנו נביא ועוד.
תהיו כנים עם עצמכם. התת מודע שלכם יודע בדיוק מה הכוונה האמיתית. אתם יכולים לשחק את זה לעולם החיצוני, אבל בפנים אתם יודעים מה הכוונה.
בגלל זה פרקטיקות של מדיטציה ונשימה הם התשתית שדרכה אנחנו מייצרים שקט ואיזון, ונכנסים לרבדים עמוקים, שבהם אנחנו מקבלים תובנות והכוונה.
10. יצירה, נתינה וערך
ערך נתפס בצורה שונה ע"י מערכות ערכים שונות, אבל זו הדרך שלכם לתת את המתנות הקוסמיות שקיבלתם. מעבר לזה שערך מייצר רפורט רגשי, אופי הנתינה ישפיע על איכות התגובה מהיקום.
תעשו בקטן, האנרגיה שתהדהד תהיה קטנה, תעשו בגדול והאנרגיה תהדהד ברדיוס משמעותי יותר הגעתם כדי לחמול ולייצר. זה נכון, השפע שייך לאנשים שיש להם הרבה מה להציע, ולכם יש הרבה מה להציע. דלתות של פוטנציאל שמחכות להפתח לעוד ועוד הסתעפויות, אתגרים וצמיחה.
זה מה שהנשמה שלכם רוצה. חופש עצמאות הנאה אחריות וויברציה גבוהה שמזמנת לעצמה עוד מאותה האנרגיה.
אתם אף פעם לא לבד. פוטנציאל חדש מגיע אליכם בכל רגע, המציאות שולחת אליכם עוד ועוד הזדמנויות כדי שתעשו את מה שהנשמה רוצה. התפקיד היחיד שלכם, זה שתחיו בצורה שבה אתם רוצים, שמחים ושלמים.
אנחנו מזמינים אתכם להגיע ולהתנסות בסדנאות ההתנסות שלנו,
ללמוד עוד על השיטות שלנו,
או לקבל עוד פרטים על הליווי האישי של בית המימד הפנימי.
