הכנה לקראת מימד חמש - מחנה האימונים הארצי להיזכרות נשמתית ואהבה
בקרוב מאוד, הסימולציה התלת מימדית עומדת להסתיים, וכתוצאה מכך, נשמות רבות חוות כרגע האצה רוחנית ביכולות, נטרול הזמן הלינארי, האצה בסנכרוניות של התופעות, האצה בקבלת סימנים, קבלת מידעים, ראיית תטא, מודעות למטאפורות שמאחורי כל תרחיש, ובעיקר, פתיחת נתיבים חדשים של אור ושליחות, שאינם יכולים יותר לכלוא את עצמם.
מימד 3 זה המימד הארצי הגיאומטרי הגשמי, שבו אנחנו צריכים לפלס את דרכנו הרוחנית דרך חומר, אינטלקט יחסי וחושים הפיסיים, תחילה במודעות נמוכה, סביב מנעד נמוך של תדרים רגשיים, שיוצרים סיטואציות של מחלות, שיעורים קשים וקארמה, ללא המודעות או היכולת לנהל את המכניזם ברגשי.
מהות הגלגולים הארציים, היא ללמוד איך להתגבר על התדרים הנמוכים, דרך נרטיב של משחקי תיאטרון, שבהם כל אחד חותם חוזים שונים של שיעורים, בתקווה צלאה להשתפר בפעמים הבאות, כדי שיום אחד יגיע הרגע, שבו אנחנו נשלים את האקט של המשחק ונתעלה מעליו.
לצערנו, ולמרות המאמצים האציליים של נשמות לחתום חוזים של נסיבות מאירות ומאתגרות, מימד 3 גורם לשכחה של השליחות הנשמתית וקבלת האשליה והפחד כאמת. תודעה של ניצוצות אור שבאו לשחק את תפקיד הניצבים ושחקני המשנה שמספקים את הקונטרסט האידיאלי להאצת התודעה, כל אלה מחווטים למטריקס עצמו, אך לכולם יש תפקיד חשוב של שיעורים מטאפוריים עבורכם.
כשאתם מתחילים לזהות את הסימנים של ההדרכה, כשהפרספקטיבות מתחילות להכפיל את עצמן עד לכדי מצבים של חוסר הזדהות, כשהשיעורים הנשמתיים נהיים מובנים ושקופים, והסיטואציות השונות בחוויה הפנימית מקבלות משמעות, כשהמטריקס הפנימי מתחיל לקרוס ויש רעב בלתי נשלט לשינוי ומשמעות, וההכלה שיש הרבה מידעים, וכל תופעה טובה או רעה בסופו של דבר תורמת למסע שלנו, זה אומר שהתודעה עברה סופית למימד 4.
מימד 4 זה הגשר שלנו, זה השדים, זה התקשורים, זה החיבור עם המדריכים, זה יכולות האינטואיציה, הראייה, זה השלב שבו אנחנו מתעמתים עם כל הטראומות, הדחיסות, הקונפליקטים, זה שלב החצייה של השיעורים החשובים ביותר, הרגע שבו אנחנו מתחילים לקבל פיסות של היזכרות נשמתית, שמציתה את המסע שלנו לעבר הכנה.
ההכנה היא לקראת מצב תודעתי אחר לגמרי, שבו כל הקונפליקטים האגואיים מגיעים לכדי סיום, והילד הפנימי יכול להתבגר, ולתפוס את מקומו כנשמה שפועלת דרך גוף בצורה מלאה.
ההאצה הרוחנית הזאת היא בלתי נמנעת, יוצרת עבורנו פלטפורמה של התעוררות, דרך קריסה של מטריקס תודעתי. הקריסה הזאת קורית במקביל להתעוררות של כל אחד מאיתנו. כל ויברציה גבוהה של ריפוי, משפיעה כל מארג כל המימדים של המציאות, יוצרת רשת של פליטה אלקטרומגנטית שמשנה את כל מה שיש במרקם הזמן חלל, ולכן זו אחריות של כל נשמה לרפא את עצמה, על מנת שתוכל לסייע בהקרנת האור, דרך השליחות הספציפית שלה, שמחוברת לשליחות של כל שאר הצבירים שירדו למימד הארץ, והיא להקפיץ את התודעה לסטנדרט חדש של אהבה.
כדי לעשות קפיצה קולקטיבית כזו, דרך הדרכה עליונה, נשמות שונות קיבלו את האפשרות להתאמן על אהבה בצורה ארצית, דרך רפרטואר רחב של צורות ביטוי, עד שהאבולוציה התודעתית הנשמתית תתעורר להיבט השורשי של אהבה, דרך סטנדרט רגשי שעולה מגלגול לגלגול, דרך שעורים, קארמה ודהרמה.
כל צורות הביטוי האלה, הן רק תרגול יבש, כדי לאמן את עצמנו מרגעים קטנים של אקסטזה, אל תוך משמעות עמוקה וחוויה ישירה של אהבה, כמהות שפורסת את עצמה לכל הרבדים של החיים.
צורות הביטוי והתרגול הארצי השונות, קורות דרך אומנויות כמו פיסול, ציור, מוסיקה, תיאטרון, שבהן אור ומהות של אהבת מקור, מפלס את דרכם דרך כישרונות שנותנים לנו טעימות של אלוהות, וזה לא מקרי, שיצירות כאלה מביאות בני אדם לכדי התפרקות רגשית, היזכרות או לפחות תובנות חדשות והתעוררות כלשהי.
תרגול של אהבה ואמפתיה דרך כלים ארציים, יכול להתבצע גם דרך כמיהה לפעולות של התנדבות, כמטאפורה נשמתית לשריפת קארמה.
אמנם אומנויות הן דרך טובה לביטוי של אהבה, אבל אם אין מגע ישיר עם אנשים, אפשרויות השיעורים הן תמיד מוגבלות, בדיוק כמו נזירים שבחרו להתבודד על הר שנים על גבי שנים, אך לבסוף גילו שהם פספסו את ההזדמנויות הישירות להתבגרות נשמתית, מאחר שכל השיעורים המשמעותיים ביותר, תמיד עוברים דרך אנשים אחרים.
למזלנו, יש מספיק צורות אנושיות להתאמן על מהות האהבה. אחת מהדרכים הפופולריות ביותר לעשות את זה, היא דרך מערכות יחסים זוגיות.
דרך תודעת מטריקס, אהבה מותנית בחשקים מיניים אל מול פרטנר כלשהו, והאקסטזה הזו מורגשת היטב בכל שלב ירח הדבש של כל מערכת יחסים. לאחר השלב הזה, אם אין התאמה נשמתית, רמות הדופמין יורדות, וכאן נכנסים לפעולה השיעורים הקארמתיים שנחתמו עם אותו חלקיק נשמה.
ברבדים גבוהים יותר של מערכות יחסים, כשרגשות האהבה אינם מותנים בריטואלים דתיים, או דחף גופני בלבד, משמעות האהבה והביטוי שלה דרך מערכות יחסים, מקבלות מנעד רחב ומגוון יותר, שמאפשר מטאפיסיקה, יצירה ויחסי שותפות רוחנית נשמתית, שמקבלת מעמד, משמעות וחוויה ישירה של אהבה ברובד עשיר יותר, אבל זו עדיין רק הכנה.
אנחנו עושים את ההכנה הזאת, ונותנים לה ביטוי במגוון רחב של פרספקטיבות, הוראה ויצירה, אבל כל זה נעשה, על מנת שבסופו של דבר נגיע לשורש האהבה, וכל אותן הפרספקטיבות שלמדנו דרך היצירה ומערכות היחסים בכל הגלגולים שלנו, יתנקזו לתוך גביש תודעתי של חוויה ישירה, שבה אתם ואהבה זה אותו האחד.
ברגע ההארה והמעבר למימד 5, כל ההתנסויות עוברות סכימה אינטואיטיבית ומותמרות לכדי סטנדרט קבוע וחדש של הוויה, שבה כל המשוכות המנטליות קורסות, וכך גם המטריקס החיצוני כולו.
אל תתנו לעצמכם ליפול קורבן לתרחישי אימה, הם כולם מטאפורה של קריסת העולם הישן, במאמציו האחרונים לשלוט בתודעה שלכם.. ככל שתהליך ההתעוררות מואץ, כך ישירות תרחישי ההפחדה יעלו את הקצב, ממגיפות, לחוצנים, מתעמולה לתעמולה, בכל הצורות והמניפולציות האפשריות. אבל ההאצה קורית כך או כך, וככל שהדקות עוברות, הפרופגנדה הארצית מפסיקה להשפיע, עד לרמות של סיפורי ילדים שוליים בחוויה הפנימית.
זה הזמן שלנו לרפא את עצמנו, לשחרר את הדחיסות, לפרוק החוצה את כל מה שמעכב, לפתוח את מעברי האנרגיה ולהפעיל את החותמת האנרגטית, שנושאת את ביטוי האור הייחודי של הנשמה. כל המסע שאתם עוברים את לנקודה הזאת, הוא עבור ההתעוררות וההיזכרות שלכם, על מנת לבטא את מה שירדתם לעשות במימד הארצי.
אבל בשביל להוריד את כל המטאפיסיקה הזאת לכדי חוויה ישירה, כדי לפתוח את נתיב הלב למימד 5 כחוויה ישירה, יש לבצע עבודה, מאחר שכל הפוטנציאל והיכולות בתוך הכלי שבחרתם להתגלגל איתו, טמונים בויברציה שלכם.
העבודה הזאת מתחלקת לשני חלקים שבאופן פרדוקסלי, זקוקים אחד לשני, על מנת לייצר שלם. אור חייב להכיר את עצמו דרך חושך, וזה נותן לו את האפשרות לפלס את עצמו דרך מטאפורות יפהיפיות ומבוך, כך שהאור יוכל להכיר את עצמו.
כך גם טראומות, נסיבות מאתגרות, מוות ושיעורים קשים אחרים, שבמבט אגואי נראים קשים מדי, אך במבט נשמתי מוכרים כנחוצים, על מנת לנער את העץ מספיק חזק ולהצית את הניצוץ הנשמתי.
עד הרגע הזה, כל הגלגולים שלכם היו חזרות, מחנה אימונים קשה, שבו אפשרתם לעצמכם להיות קלט למידע, ולקבל מטאפורות ישירות לגבי איזו שליחות אור אתם צריכים לעשות כאן
כדי להשלים את העבודה, אנחנו צריכים לפעול בשני מישורים, אשר שזורים אחד בשני כאחד. הראשון הוא הקלט, ההכלה הפנימית, הריפוי הרגשי, ההתרחבות התודעתית, האינטואיציה, המידעים.
השלב השני הוא הפעולה הקונקרטית שאתם עושים עבור שינוי של החוויה הפנימית, וכתוצאה מכך, גם החוויה החיצונית שמוקרנת אליכם. - זה הפלט. כל זמן שאתם בגוף אנושי, אתם מחוייבים פנימית לפעול בצורה של קלט ופלט. זו הצורה הנשמתית האופטימלית - קבלה והקרנה של אור.
השלמה של ריפוי לא יכולה לקרות רק מתהליכי טיפול בתסמינים, ואפילו לא בשחרור הטראומה עצמה, אלא אם יש התמרה לכדי שינוי קונקרטי בחוויה הפנימית והחיצונית.
זה אומר שהשיעור הרוחני הושלם, רק ברגע שהריפוי הרגשי יצר מרווח מספיק גדול, כדי שתקרה פעולת טרנספורמציה שתוציא אותנו מדפוסים אל תוך הוויה של שחרור.
אם עד היום נתתם לעצמכם להיות רק בתפקיד הלומד, ולא נתתם לעצמכם לבטא את האור שלכם החוצה, ההאצה התדרית מייצרת פער רגשי שהולך וגדל, אל מול העיכוב שלכם לייצר שינוי. יש שם משהו שצריך להשתנות ונשמות מרגישות את זה, גם אם הן לא מצליחות לנסח את זה בצורה המדוייקת ביותר.
ההשלמה הזאת תקרה, רק מתי שנתיבי הלב יהיו פתוחים, והן בתורם יפתחו דלתות של מידע והכוונה גבוהה יותר. כדי לפתוח את הנתיב ללב, יש לסלול את הדרך, מטראומות, כאב והישרדות ארצית - צ'אקרת בסיס אל תוך זרימה, והיכולת ליהנות מהחיים - צ'אקרת מין אל תוך שחרור העשייה, התושיה ואש היצירה - צ'אקרת מקלעת השמש.
פתיחה של נתיבי הלב מקשרת את כל הרובד האנרגטי הגשמי, לרבדים אנרגטיים גבוהים של ביטוי, אינטואיציה והכוונה עם מידעים היישר מהמקור. הדרך להשלים את מחנה התרגול לעבר מימד 5, היא קודם כל ריפוי רגשי, היזכרות, עבודה עצמית והתבוננות פנימית, וכל אלה מותמרים ומגולמים לכדי יצירה, צליחה של שיעורים, וביטוי האור מבפנים החוצה. ירד בתקשור.
אנחנו מזמינים אתכם להגיע ולהתנסות בסדנאות ההתנסות שלנו,
ללמוד עוד על השיטות שלנו,
או לקבל עוד פרטים על הליווי האישי של בית המימד הפנימי.
