top of page

פורטל של אור

פורטל של אור יכול לתפוס ביטוי דרך מקום גאוגרפי, מבנה, תאריך, צורה כלשהי או מחווה עם כוונה, שבאים להאיץ תהליכים נשמתיים של היזכרות והתעלות, במי שבוחר לעבור שער כזה.


פורטל של אור יכול לתפוס ביטוי גם בבני אדם שבחרו במעמד נשמתי מראש, להיות להיות גשר וצינור להתעלות עבור אחרים או במילים אחרות "נשאי אור". נשאי אור לא חייבים להיות מורי רוחניים גדולים, מאחר שניתן להקרין אור במגוון רחב של צורות ואופנים, החל מטקסטיל, מוסיקה, תיאטרון, קריאייטיב, ספרות, דיבור בפני קהילה, התנדבות, מיזמים, הדרכות, הוראה - מתוך תדר רגשי גבוהה, כל אלה צורות ביטוי חיצוניות שעוברות התמרה מתוך התפתחות רוחנית פנימית.


במערכת האנושית, אור יכול להיכנס פנימה באופן אפקטיבי, רק כשהדחיסות הפיסית, רגשית, מנטלית ורוחנית - מתחילה לרדת, מה שמאפשר לאור להיקלט ולעבור בגוף עם כמה שפחות הפרעות, עד לרגע שבו האור המטאפיסי מתגלם כביטוי פיסי דרך האווטר.


זו הסיבה שנשאי אור פועלים בצורה שונה, רואים שונה, חושבים שונה ובמיוחד פועלים שונה, פחות ארצי, פחות מזדהה וממוקד שליחות. בגלל שביטוי של אור מגיע לרוב דרך יצירה, פורטלים של אור לא יכולים להרשות לעצמם תדריות נמוכה או תבניות דוגמתיות בסביבה הקרובה שלהם, מאחר שיכולת היצירה והביטוי תלויים בתדר.


אור יכול להיכנס כשאנחנו נותנים לעצמנו לשבור את הדחיסות הישנה, השענות, הזדהות, תלות והאחזויות בסיפורי אגו שלא משרתים את המסע הנשמתי. אם ניתן למטריקס התלת מימדי לחלחל בחוויה הפנימית, כל המעברים הרוחניים שנועדו לתת לכם ריפוי, הכוונה ומינוף, מתחילים בהדרגה להיחסם, בחסות תעמולה גלובלית, התניות אגואיות, אתניות, דתיות תזונה לקויה, תנועה לקויה, תקשורת לקויה, והרצון הבלתי נשלט להגביל ולצמצם בני אדם לכדי דלות מוחלטת דרך תדרים של פחד וכעס, שגורמים בתורם למתח, לחץ, מחלות, זיהומים או כל אפקט שלילי אחר.


כך קורה שנשאי אור רבים נשאבים לתוך ההישרדות של המטריקס, לא פותחים פורטל להיזכרות נשמתית, וכתוצאה מכך לא מנצלים את הגלגול עבור יצירה נשמתית. יחד עם זאת, אם אנחנו מאפשרים לעצמנו להוריד בדחיסות, דרך שינויים רגשיים, מנטליים, רוחניים ופיסיים, אם אנחנו פותחים את הדלת לשינויים, דלתות חדשות של מסוגלות מתחילות להרקם בחוויה, וככל שאנחנו פותחים יותר נתיבים לקליטת אור, פוטנציאל ותובנות חדשות מתחילים להתגלגל כמפולת שלגים. אנחנו מתחילים לזהות אפיקים חדשים של הכוונה ובריאה, דרך אספקטים שנראו כשרירותיים לפני.


השימוש בדמיון הפך במטריקס למושג גנאי, שאותו ניתן לשייך לילדים קטנים שלא מדברים על גלי בטא, או לאנשים שלכאורה "עובדים על עצמם", וכל זה מבלי להכיר בכח המופלא של הדמיון, ובתובנה שדמיון זה אספקט יצירה אלוהי לכל דבר.


אם אתם מקבלים את כלל החוויה שלכם כמטאפורה של שעורים, מה שאתם רואים בעיניים פקוחות או עצומות הוא הינו הך. כלומר, אין שום דבר רנדומלי במחשבות ובדמיון של העולם הפנימי, בדיוק באותו היחס כמו שאין שום דבר רנדומלי בנסיבות שמגיעות לעברכם בתופעה חיצונית


בגלל שאנחנו מחווטים במטריקס דרך ניתוק ויצירת שסעים פנימיים, בני האדם נהיו עיוורים למטאפורות, סימנים או הכוונה עליונה, ובכך עיוורים לכך שכל המחשה פנימית שעוברת במערכת כויזואלי, אודיטורי או קינסטטי, אינה שייכת לאדם עצמו, אלא לשדה התדרי הקולקטיבי שאליו הוא משוייך. משמע, המחשבות שאנחנו תופסים כ"שלנו" הם אפילו לא שלנו, אלא נמצאים שם כמאגר של פוטנציאל שחוזר על עצמו כדפוס, עד שיש התעלות ששוברת את המעגל.


דמיון הוא אלוהים, בכך שהוא הגשר האולטימטיבי לביטוי ויצירה, מאחר שכל פלט של יצירה משמעותית שיוצאת החוצה, חייב להגיע דרך כיוון מטאפיסי שנוצר קודם לכן, באותה המתכונת שבה אנחנו מקבלים חזון כלשהו, תמיד לפני שהביצוע יורד לקרקע, ולכן אם המטאפיסיקה תמיד קודמת לפיסיקה, דמיון הוא כלי של שליחת מציאות לשדה התודעתי. אנחנו מכווינים את עצמנו תודעתית ורגשית למקום שבו אנחנו צריכים להיות, כלומר, אנחנו חייבים לראות את החזון שלנו כדי שהניע יצירה


את הפעולה הזאת אנשים עושים בצורה אינטואיטיבית, בין אם הם רוצים או לא. מי שנכנס לתוך בור של חרדות נויירוטיות והתנגדות פנימית למה שקיים, זו המציאות שנשלחת לשדה באותו הרגע, ובאופן בלתי נמנע זה כל מה שמתקבל בחוויה הפנימית והחיצונית. האבסורד האנושי מתבטא בכך, בנורמליזציה של מצבי פחד וחרדה, אל מול הגחכה לא מודעת של כל אפיק תדרי גבוהה.


כך או כך בין אם במודע או לא במודע כולם מדמיינים, משתשמשים בכלי באזוטרי הזה, שולחים מציאות לשדה, יוצרים את המציאות החיצונית מתוך המטאפיסיקה. כשאנחנו מתחילים לקלוט אור בצורה אינטנסיבית יותר, ובמיוחד כשגלי המוח מתייצבים על אלפא ותטא, שימוש בכלי מטאפיסיים כאלה הופך להיות חלק מהשגרה, אפיק קבוע של יצירה, בריאה וביטוי.


בראשית התגלמות האדם, ירדנו לתוך מימד החומר והמטריקס התלת מימדי. מימד דחוס שגרם לנו לשכח את המסע הנשמתי, שיעורי הקארמה ובמיוחד את רב המימדיות שלנו. אמנם כל מימד מביא איתו רבדים משמעותיים למסע הרוחני, אך הפרספקטיבות המודעות ביותר וההכוונה הישירה מהמקור, מגיעים מהמימדים הגבוהים ביותר שיכולים עדיין להתגלם במימד הפיסי.


המסע הנשמתי מושך קורא לנו להתעלות לתוך מימדים פחות דחוסים, שדרכם אנחנו יכולים לדלות אינפורמציה והכוונה ישירה מהמקור. ככל שהמימד גבוהה יותר כך הוא מסועף, מעוכל, רב מימדי, או במילים אחרות - קרוב יותר לאור הגנוז שמגיע מתוך מימדים שאינם מתגלמים פיסית. קליטה של האור הגנוז זו ההזדמנות להאיר את הגנטיקה של המימדים הגבוהים שקיימים בכולנו. דרך לימוד, תרגול, התבוננות והטמעה.


 

אנחנו מזמינים אתכם להגיע ולהתנסות בסדנאות ההתנסות שלנו,

ללמוד עוד על השיטות שלנו,

או לקבל עוד פרטים על הליווי האישי של בית המימד הפנימי.



צפייה 1
bottom of page