תובנות משנות חיים שלא ידעתם על אהבה
1. מה זה אהבה?
בדיוק באותה הצורה שבה מתנים אותנו לאודיאולוגיה מדעית, דתית או לאומית, כך מגילאים קטנים מלמדים אותנו על המושג אהבה, דרך פילטרים חברתיים שנשענים על תרבות ותקופה, בזמן שמפספסים את המהות של כל העניין.
ההתניות העקריות לגבי אהבה: - אהבה זה עומק שבלעדי במורכבותו לבני האדם - אהבה ניתן להרגיש רק כלפי בני אדם וחיות - גבולות אהבה אינטימית הן רק בתוך מערכות זוגיות
התניות כאלה מייצרות תפיסה מצומצמת לאהבה, ומציעות שאהבה חייבת להיות מופנית רק אל עבר בן זוג, ומהות האהבה עצמה, שזורה בתוך התפיסה החברתית, ומוגבלת לכדי תשוקות מיניות שמחייבות פרטנרים.
אז כשאנשים מחפשים אהבה בחיים שלהם, למעשה הם מחפשים זוגיות, שדרכה הם יוכלו לגעת ולו לרגע, ברגש שלבד הם לא מצליחים להגיע אליו, והאקסטזה של הרגש, גורמת להם לרדוף אחר אותו הפיק שוב ושוב. אבל זו עדיין לא אהבה, אלא רק אביזרי מעטפת של אהבה, ואם אתם רוצים לבדוק את עוצמת הרגש שלכם לאדם שיש לכם תשוקה ארעית כלפיו, תבדקו כמה נכון זה מרגיש אחרי שירח הדבש המיני נגמר.
אז מה זו אהבה? אהבה זו ויברציה. בדיוק כמו צבע או קול, או כל חומר ולא חומר, בכל דחיסות, גם רגש זו ויברציה אנרגטית שפועלת במנעד שונה בעצמים שונים. אהבה זו אחת מהויברציות בסקאלה הרגשית של בני האדם. זה פוטנציאל שנפתח בכם, ומאפשר לכם לתפוס את המציאות דרך סטנדרט חדש לגמרי, שפותח בכם יכולות שונות של אבולוציה תודעתית וזיכרון נשמתי.
היום רוב האנושות עדיין נמצאת בתודעה של תלת מימד, כלואים בתוך הדרמות של העולם החיצוני, מגיבים לתעמולה והפחדה, רואים אנשים בסביבה בתור גוף פיסיולוגי או בתור תפקידים חברתיים עם תכונות ומאפיינים.
המנעד הרגשי שתודעה כזו מאפשרת, ינוע בין אשמה, בושה, אפתיות, פחד, תאווה, גאווה וכעס. זו הצורה שדרכה מתנים אותנו להיות אנשים רציניים ומחושבים, להאמין לאמיתות המערכת, הממשל, ולתפקד בצורה שמותאמת לקוד החברתי, מבחינת מראה, סטטוס סוציואקונומי, זוגיות, וכו'.
איך אהבה תפורש מתוך מאגר ויברציות נמוכות כאלה? כמשהו פיסי, מיני, מעשה אינטימי שצריך להסתיר ולסנן, או מצד שני להפוך לאקט מוגזם, שדרכו מנסים להגיע לאיזשהו מצב אורגזמי אולטימטיבי שלא יודע שובע.
זה לא יודע שובע, בגלל שאינטימיות מינית זה רק "בן הדוד המפגר" של האהבה. אין במין שום דבר רע כשלעצמו, אך הוא אף פעם לא יספק את הצרכים המטאפיסיים והאנרגיה שבני הזוג צריכים, כדי באמת להנות אחד מהשני לאורך זמן.
תורידו לרגע את כל הפילטרים שאתם מכירים על מה זה אהבה ומה הביטויים שלה, ותדמיינו שאתם יכולים להיות באותו הפיק שאתם מרגישים בתחילת הקשר הזוגי, באותה הרמה, אבל בלי שום הגבלה וכלפי הכל.
לשמחתנו, אנחנו במעבר היום מעידן החושך Kali Yuga לעידן האנרגיה Dwapara Yuga, מה שאומר שיש לנו התעלות רוחנית קולקטיבית מאסיבית בכל העולם, שמעבירה נתח מהאנושות מתודעה של מימד 3 לתודעה של מימד 4, שבה גבולות הזמן הלינארי נשברים, התודעה נפתחת לפוטנציאל חדש של אינפורמציה וחוויות, אנשים מתחילים לשחרר את הדחיסות בעזרת כל מני אמצעים ופרקטיקות, ובמיוחד מתחילים להתעורר לחוויה מודעת, שלא מונעת מפחד או הצורך בסמכות חיצונית כלשהי שתכתיב להם מהי אמת או איך הם צריכים לחיות ולהרגיש.
זו תודעה שפועלת תחת ויברציות חדשות לגמרי, דרך אומץ, קבלה, נייטרליות, מוכנות והגיון רוחני, עם גשר עמוק של חוויות כנות, היזכרות ומסע שחרור קארמתי, לקראת פתיחה של ויברציות שמקושרות למימד החמישי, ואהבה, שמחה, שלווה פנימית והארה רוחנית כללית.
אלו מכם שנמצאים במסע הרוחני, כבר מרגישים ויברציות חדשות שחלות על המערכת שלכם פנימית וחיצונית. אתם חושבים אחרת, תופסים אחרת, מרגישים אחרת, מתנערים שכבה אחר שכבה מכבלי המטריקס, התעמולה נהיית שקופה, הצורך בשינויים מקצועיים וזוגיים משמעותיים נהיה מהותי יותר, ובמיוחד צורך באנרגיה של אנשים שנמצאים במסע ההתעוררות בדיוק כמוכם.
ואת כל מסע ההתעוררות אנחנו עושים לקראת מה? לקראת סטייט חדש של מימד 5, שבו אנחנו כבר ערים לחלוטין לשליחות, לשיעורים, לקארמה ולתדר שאנחנו מפיקים מעצמנו, ללא כל הנרטיב הדואלי של המטריקס, ומה שנשאר שם, ללא הפחד, הזהות והאידיאולוגיה, זו אהבה ופוטנציאל. הדלת של מימד 5 תפתח פוטנציאל נוסף למימד 6, שבו הנשמה תופסת פיקוד מלא, ואילו האגו והזהות מצומצמים לכדי עבודה של כלי רכב, שדרכו האנרגיה בוחרת לעשות פעולות.
2. אי אפשר להגביל אהבה לעבר אפיק אחד בלבד
התכנות החברתי לגבי אהבה מייצר מצבים רגשיים של קנאה, חוסר, תאווה, ומצב שבו אהבה שהיא לא למשפחה או חיות מחמד, נשארת מוגבלת לעבר בן אדם אחד ועטופה באינטימיות פיסית.
הבעיה של אהבה מסוג כזה מתחילה כשהדופמין יורד. כשמכניסים שני עכברי מעבדה מסוג זכר ונקבה לכלוב, ניתן למדוד את רמות הדופמין בזכר ולראות את ההתרגשות מהזיווג. אחרי כמה זמן הדופמין יורד, והעכבר הזכר כבר לא מעוניין בסקס. אבל כל זה משתנה ברגע שמביאים נקבה חדשה לכלוב, הדופמין עולה רק כדי לקרוס שוב בשלב מאוחר יותר.
אותו הדבר קורה עם בני אדם. אם סקס זה האפיק שעליו מערכת היחסים נשענת, סופה להסתיים במיאוס דומה, לכן האפיק המטאפיסי חשוב במערכת זוגית הרבה יותר מהפיסי, כשהפיסי נשאר כנתח מעטפת נעים.
בפועל, זה בלתי אפשרי להגביל רגש לעבר בן אדם אחד, וזו הסיבה שאותה הציפייה שהוכתבה דרך חברה ודת, זוכה ברוב הפעמים לכישלון, ובמיוחד לרגשות אשמה וקונפליקטים רגשיים, עבור אלה שלא מבינים למה הם לא מצליחים להפסיק את הרגש לאחרים, למרות שהם ממש היו רוצים.
זה נהיה בעייתי כפליים כשאנחנו מבינים, שרגש זו הסקאלה היחידה כמעט שדרכה אנחנו באמת חווים את החיים, או מאפיינים בתוך עצמה מה טיב איכול החוויה הפנימית.
יש אנשים שמנסים לעקוף את הבעיה של 'פרטנר אחד וזהו' בכל מני דרכים יצירתיות. הם לא מסוגלים לקבל את ההתניה החברתית של חתונה מסורתית וחיים מיניים רק עם בן זוג אחד, ואז הם מנסים למצוא כל מני שיטות שדורשות תפיסה ליברלית יותר, כמו למשל מערכת יחסים עם כמה בני זוג בעת ובעונה אחת.
ועם כמה שהרעיון של כמה שותפים מיניים בעת ובעונה אחת נשמה מפתה, הם מגלים לאחר תקופה קצרה את התובנה, שקשר זוגי אינטימי עם 2 בני זוג או יותר במקביל, לא משחרר אותם כפליים ליהנות בחיים, אלא באופן פרדוקסלי, רק גורם לקונפליקטים סביב מערכות הזוגיות לגדול בצורה התנדבותית, מ 100% התעסקות ל 200% או 300% דרמה.
אופן אחר שבו אנשים מבטאים את הצורך למיניות פתוחה יותר, אלה קשרים מאפשרים, שבהם בני הזוג מחליטים בצורה הדדית, להכניס פרטנרים מיניים לחיים בצורה ארעית, מבלי שזה ישפיע על יציבות הבית והמשפחה. אמנם זה מודל יותר סולידי, וכזה שלא מצריך פירוק של תא משפחתי, אבל גם במודל הזה, אנשים מחפשים את הישועה בפיסי. בהנאה הגופנית, אך לא מגיעים לפיק רגשי של שחרור ותחושה אמיתית של אהבה.
הבעיה הזאת נוצרת, רק בגלל שבתפיסה החברתית שמקובלת, אנחנו חושבים שאהבה מחייבת אותם לסקס. וזה פשוט לא נכון. אהבה זו הוויה שאתם לא רוצים להגביל, אלא לפתוח לכל דבר בחוויה שלכם, ולתת לה לזרום דרככם.
3. אהבה לא צריכה חומר
פיסית אתם יכולים "לאהוב" מספר מוגבל של אנשים. גם אם תהיו פתוחים מאוד מינית, יהיה גבול למספר האנשים שאתם יכולים לחלוק איתם תדרים בצורה כזאת.
יחד עם זאת, מטאפיסית, אין גבול לאהבה שלכם. אתם יכולים לאהוב את הכל ואת כולם, ואתם לא חייבים הסבר לאף אחד. הרגש הזה יכול להיות הסטנדרט שדרכו אתם חווים את החיים, אבל זה לא אומר בשום צורה שאתם חייבים להיכנס עם מה שאתם אוהבים למיטה. למעשה, ככל שתאפשרו לאהבה להיות יותר מטאפיסית, ככה אנשים חשובים ישארו אתכם ליותר זמן.
"אהבה" פיסית מייצרת קשר אינטימי גופני קרוב, אך באותו הזמן מגבילה את המטאפיסיקה, ומכניסה רבדים של שליטה, קנאה או מגבלות, שאחריהן הרבה פעמים שתי הישויות נפרדות ולא מתקשרות אחת עם השניה.
מצד שני, אהבה ואינטימיות מטאפיסית, לא מצריכות את כל האלמנטים הנוספים, ונותנים לקשר לזרום בתדר גבוהה בצורה קבועה. דרך קשר כזה, אנשים יכולים להישאר איתכם לתמיד.
4. איך פותחים ויברציה של אהבה?
כדי לפתוח את הלב שלנו לויברציה של אהבה, אנחנו חייבים לנקות ולהתעלות מעל כל התדרים הרגשיים שמונעים מאיתנו להרגיש את התדר כאן ועכשיו, וזה אומר פחד, טראומות, קנאה, שליטה, כעס, תלות, כל התדרים והביטויים האלה צריכים להשתחרר ולא להיות פעילים בחוויה הפנימית.
כשויברציה הרגשית נמצאת על פחד, האדם מקרין, תופס ומזמן פחד בכל הרמות של החוויה, דרך האינטלקט, תהליכי קבלת החלטות, זימון השפע, תגובות לאנשים ונסיבות, מערכות יחסים, קשרים חברתיים, ביטחון עצמי - הכל זורם דרך תשתית של פחד.
לעומת זאת, כשהויברציה עולה לאהבה, כל תשתית החוויה מתחלפת בחיים, האינטלקט, זימון האנשים, השפע והחומר, הכל זורם דרך אהבה. הפער שיש ביניכם לאדם שאתם רוצים להיות, הוא רק פער רגשי, שאותו אתם משלימים במסע הרוחני, כדי לעבור מתודעה מוגבלת של פחד, אל תודעה אלקטרומגנטית של אהבה.
וכך, האיכות של האנרגיה הפנימית שלנו, מזמן וממגנט את התלת מימד החיצוני ליישר קיו, ובמילים אחרות, איכות החוויה החיצונית, נהיית השלכה ונגזרת של מצב רגשי פנימי.
כשאתם עושים עבודה של שחרור טראומות, שחרור קארמה והיזכרות, ויברציה של אהבה תתחיל להראות ניצוצות. אתם תרגישו את הצורך בשינוי כללי, כאילו מעברים חדשים של יכולות וקריאת לב מושכים אתכם לעבר הווה חדש, שבו אתם מתעוררים לשליחות הנשמה, מתנערים מתדרים דחוסים, ונהיים פנסים של אור עבור אחרים במסע שלהם.
מהי הסיבה שבגללה אנשים מגיעים אלי? האם זה בגלל הטכניקות השונות שאני מלמד או עריכת הוידאו או הדרך שבה אני מדבר בשיחות טלפוניות? אולי זה השיער הארוך, או קישורים לינגוויסטיים או אסרטיביות? שום דבר מזה. זה רק התדר שמוקרן דרכי בדברים שאני עושה עם ה"מאזדה" האורגנית, מודל 85 שבתוכה אני שוכן בגלגול הזה.
כשאתם פוגשים אדם והויברציה מרגישה טוב, הלב מתחיל לשיר באותו המקצב. משהו שם מרגיש פשוט נכון ואי אפשר כל כך להסביר את זה במילים, אבל הנשמה מרגישה שיש פוטנציאל, חוזה שהיא חתמה, שגורם לה בצורה לא רנדומלית, לזהות תדרים שדרכם היא יכולה להתפתח ולקבל עוד אבולוציה.
בסופו של דבר כשאתם חיים דרך אהבה, אתם חיים דרך שליחות נשמתית, שבה אתם נקראים להיות ולאפשר אור בתוך עולם דחוס. זה לא אומר שהחוויה היא אקסטזה תמידית, וזה לא אומר שאתם עושים את מה שאתם עושים כדי להאדיר את הגוף. כשאתם פותחים את השאר לויברציה של אהבה, כל המהות של המחשבה והפעולות שאתם עושים, הם כדי למנף את הויברציה של הסביבה החיצונית, דרך תדרים פנימיים, של יצירה, התעלות, חוויה, הקרנה ותקשור המידע החוצה, כך שכל המציאות והמימדים בה ירוויחו מכם.
אנחנו מזמינים אתכם להגיע ולהתנסות בסדנאות ההתנסות שלנו,
ללמוד עוד על השיטות שלנו,
או לקבל עוד פרטים על הליווי האישי של בית המימד הפנימי.
