תובנות משנות חיים שלא ידעתם על זמן ואיך לפרוץ אותו
הגוף האנושי שבו אתם מתארחים עכשיו, זו מערכת שמסוגלת לבצע דברים מדהימים, ואם אתם נותנים לעצמכם את ההזדמנות, יש דרכים שבאמצעותן ניתן לפתוח את הנתיבים הנכונים במערכת, ולייצר גישה למידע שמעבר ל 5 החושים, אל תוך אינפורמציה מטאפיסית, חיים קודמים, תקשור ישויות, הדרכות נישמתיות, הכוונה עליונה ישירה ועוד.
גישה למידע כזה יכולה להתבצע דרך סוגים שונים של פסיכדליה, כחלון הצצה למימדים גדולים ועם ביקורית תקופתיים במחוזות קוסמיים, או בגישה טבעית דרך פרקטיקות סומטיות ורוחניות, שמחווטות את המערכת מחדש דרך תהליך טרנספורמציה לטווח הארוך.
בשתי הגישות, המתרגלים חווים מידע שלא מקושר לתפיסת הזמן הלינארית, או לשום גישה קונבנציונלית מוכרת. גישות כאלה יכירו לכם מימדים נוספים של הוויה, אבל יכולות לעורר התנגדויות מסביבה שאינה מורגלת למצבים של תודעה אלטרנטיבית.
כלל האנושות היום תופסת וחושבת על זמן בצורה לינארית. המדע נמצא בקונצנזוס לגבי 13.8 מיליארד שנים מתחילת הבריאה, 5000 שנים מתחילת האבולוציה של ציוויליזציות על כדור הארץ, וכל המידע הזה עטוף בדוגמות ופרדיגמות דתיות ומדעיות, בזמן שהתודעה האנושית כלואה בתוך אג'נדות לאומיות, עסקיות וגלובליות, מכורה לגירויים שונים שמקפיצים רצפטורים של עונג, ומשאירים את המטריקס פעיל.
לא משנה אם האידיאולוגיה היא דתית או לאומית, את המידע ואת המסקנות לגבי המציאות, אתם תמיד תקבלו ממקור חיצוני כלשהו, לעומת זאת, תובנות רוחניות אמיתיות תמיד יהיו מהחוויה האישית הישירה שלכם.
הזמן שלנו שבוי בנרטיב אנושי. אנחנו חיים בשנת 2022 - יחסית להולדת ישו, קונספט של הארה או מושא לסגידה דתית, לכן "בראשית ברא אלוהים את השמיים והארץ", לא מסמל את תחילת התודעה או המקור הנצחי, אלא רק את האפיזודה שבה התחילו להתרחש תופעות פיסיות במימד התלת מימדי. "בראשית" זה נרטיב שעומד על רצף של התרחשויות פיסיות ומטאפיזיות, אבל זו לא ההתחלה.
ההתחלה של המקור היא הרבה יותר מטאפיסית. אתם מבינים שהפיסי חייב את המטאפיסי כדי להתקיים. רק בגלל שיש לנו את הכלום, מתאפשר גם ה "משהו". אבל כדי שיהיה משהו, צריכה להיות כוונה כלשהי, אחרת הכלום יכול להשאר ככלום, כמימד 1, ללא הצורך בהתפתחות או סטייה כלשהי. המטריקס של התלת מימד, בנוי על בסיס של מימד 2, שמחלקת את הפיסי לנקבי וזכרי.
כשמתחילים אבולוציה בתוך התלת מימד, הראשית זה בהתגלמויות חצי פיסיות, ולאחר מכן למעלה למעלה, ברבדי האבולוציה של החיים הפלנטריים, תאים בודדים, אבנים, צמחים, חרקים, חיות, בפלנטה הזו או באחרות כמוהה, בצורה מפוצלת או תאומה או מאוחדת, עד שתגיעו לאבולוציה ששווה ערך לרמת התודעה האנושית. מהרגע שאתם בני אדם, מתחיל מסע של אבולוציה שמעביר אותנו שיעורים שונים של קארמה, בכל הרבדים של המנעד האנושי הרגשי. זה השלב שבו הויברציה לא מאפשרת מודעות, אלא רק תגובה אגואית לאירועים.
דרך הזדהות עם גוף ואגו, אנחנו מייצרים תפיסת זמן לינארית שמחוברת עם אירועים חיצוניים, שקורים כאילו בצורה "רנדומלית". דרך מסע ההתעוררות, אנחנו נהיים מודעים לשל הבא והוא יציאה מהמטריקס ומהזמן הלינארי של הקיום.
הדבר הראשון שדרכו אנחנו יוצאים מהמטריקס, הוא המודעות לאגו שלנו. כמו אוקיינוס שמתפקד כתופעה אקולוגית מורכבת, וכוללת בתוכה מיליארדי גלונים של מים, אתם תופעה מורכבת של מיליארדי תאים שבוחרים בצורה מודעת להיות מחוברים ביחד לכדי צורה גאומטרית.
בקיום כאותי מוחלט, לתאים האלה לא היה שום הגיון להישאר מחוברים לצורות קבועות למשך כל כך הרבה זמן, אבל התאים האלה יודעים להישאר מחוברים, ולהמשיך את הנרטיב כך שאתם תוכלו להמשיך את האבולוציה שלכם. אם תקחו בקטריה אחת מתוך הגוף שלכם, אתם תוכלו לתת לה זהות. שם. בקטריה מס" 1. אבל אם תחזירו את אותה הבקטריה לתוך הגוף, היא שוב תהיה חלק מכם ולא תהיה שום דואליות.
כמו אותן הבקטריות בתוך הגוף שלנו, אנחנו משמשים כבקטריות בתוך כדור הארץ, והוא משמש כיחידה בקטריאלית במערכת שמש, של גלקסיה שמשמשת כמעבר אנרגטי והתגלמות, בתוך מערכת גדולה הרבה יותר, ממש כמו הנוירונים במוח.
כמונו, הבקטריה לא מודעת לכך שהיא משחקת כיחידת אנרגיה, בתוך מערכת עם משמעות גדולה יותר ממנה, תופסת חלק במסע האבולוציה הנשמתי, רושמת חוויות חדשות של פוטנציאל והתפתחות. הסימולציה מאפשרת לנו תחושה של המשכיות לינארית עם זמן, וכל העצמים הפיסיים, משרתים את ההתעלות והשיעורים המטאפיסיים כשבפועל אין דבר כזה זמן, אלא רק יחסית למרחב התלת מימדי.
לשמחתנו, כל מה שקורה במרקם הפיסי, נשמר בשדה המטאפיסי כאינפורמציה שאפשר לגשת אליה דרך חיבור למימדים גבוהים יותר. בתודעה שלנו אנחנו יכולים לפתוח גשר שבו מחסום הזמן נעלם. זו הצורה שבה אנחנו יכולים להגיע לרבדים עמוקים של מידע, שלא מגיע אלינו באמצעים לוגיים של אינטלקט אגואי.
אלה חדשות נהדרות, כי אם אתם עושים את הפרקטיקות הנכונות, אתם יכולים לקבל גישה לתוך חוויות אסטרליות, זכרונות מחיים קודמים, הדרכות נשמתיות ואינפורמציה מטאפיסית, שמגיעה למערכת כאינטואיציה מנחה.
הפרקטיקות המרכזיות שדרכן אנחנו יכולים לשבור את מחסום הזמן, הם אלה שמכניסות אותנו למצבי טראנס בינוניים או עצימים, שדרכם האגו קורס ואנחנו זוכים לקבל מידע בתוך שדה האינפורמציה הקולקטיבי, בהדרכת התת מודע.
אמנם המודע נמצא בזמן ערות כמחסום לאינפורמציה, בעזרת פרקטיקות רוחניות, אנחנו מאמנים את הגוף למצב הרבה יותר חולמני של הוויה, שבו המוח מתפקד בהדרגה מרמות בטא של אגו לחוץ, לרמות אלפא של הוויה רגועה וקולטת, ועד לרמות תטא של אינפורמציה ויזואלית שמתקיימת במערכת כסטנדרט. ברמות דלתא השונות של מצבי הטורייה, יהיה קשה יותר להתנהל במימד התלת מימדי.
אבל אלה מצבי סטנדרט. כדי להגיע אליהם אנחנו צריכים לעשות טרנספורמציה רוחנית מלאה, גם באספקט הפיסיולוגי כדי לטהר את הכלי, מבחינת סוגי המזון והצומות שאנחנו מאפשרים, הפעילות גופנית, ובמיוחד באספקט הרגשי דרך שחרור טראומות ועבודה על שריפת הקארמה והעלאת הויברציה.
בפועל, את רוב הפרקטיקות וההתפתחות הרוחנית אנחנו עושים מתוך מצב של ערות מודעת, ולא מתוך מצבי חלימה, לכן כדי לפרוץ את גבולות הזמן אנחנו יכולים להשתמש בפרקטיקות עצימות, על מנת להגיע לרבדים עמוקים יותר של מידע בצורה הדרגתית ובטוחה, מרמות בסיסיות של טראנס עם אינפורמציה קלה ומעורפלת, ועד לרמות עצימות שבהן יש סיפור ברור שחוצה את מימד הזמן, מאיך שאנחנו מורגלים לתפוס אותו.
כדי להתחיל לאמן את המערכת לקראת חוויות חוץ גופניות, אנחנו צריכים לשלב תרגול של פראנאיאמה. ביצוע הסשנים של הפראנאיאמה, משלב טכניקות נשימה שונות שבונות עבורנו הכלה ומסוגלות, לעבוד דרך מגוון רחב של מצבי פמפום, נעילה, אחזקות אוויר, נשימה עמוקה וטכניקות נוספות שייקחו אותנו למצבי טראנס בינוניים של אלפא. עם הזמן, איכות התרגול של הפראנאיאמה, בונה מחדש את הנשימה הסטנדרטית שלנו, ומכין אותנו לקראת תרגול עמוק ומתקדם יותר.
צורה עצימה יותר של פראנאיאמה זו נשימה מעגלית. זו חזית שבה ניתן להגיע לטראנס תטא ולקבל אינפורמציה על טראומות וקארמה, מתוך החיים האלה, וגם מתוך החיים הקודמים ומה שמעבר באפיקים הנישמתיים.
נשימה מעגלית זו פרקטיקה שעובדת לטווח הקצר והארוך, הן מבחינת ההקלה ההדרגתית על המערכת לאחר הסשן, ובמיוחד ביכולת לשמר והעמיק ברמות הפריקה, ככל שהמערכת מרגישה יותר ויותר בנוח עם הפרקטיקה.
שחרור של טראומות דרך נשימה מעגלית, יכול להוליד את הצורך המטאפיסי וההכלה הרגשית, ליישם פרקטיקות נוספות כדי להרים את התדר לרמות גבוהות יותר, כמו למשל, שילוב של תזונה יוגית במהלך היום, ובמיוחד ביצוע של פרקטיקות כמו צ'י קונג ו Kriya Yoga, להרמה הדרגתית של הקונדליני ופתיחה של ערוצי אנרגיה גבוהים יותר של קבלת מידע. ביצוע של Kriya Yoga, קורה דרך טכניקות מתקדמות של פראנאיאמה, מה שפותח את הגשר למצבי מדיטציה עמוקים.
מדיטציה זה האפיק המרכזי שדרכו אתם תאמנו את עצמכם למצבי עומק שבהם מקבלים אינפורמציה מטאפיסית והכוונה, ישירות מתוך התת מודע ומהלא מודע. מתוך מצב של מדיטציה עמוקה אנחנו יכולים לפרוץ רעיונות שטחיים, לכדי משמעות עמוקה, גילוי ותובנות פנימיות משנות חיים. תרגול עקבי של מדיטציות יחווט את תת המודע מחדש, יוציא דפוסים, חשקים, יקלף את האגו ויכניס יותר אור וגשר למידע שחוצה זמן בתפיסה הגנרית.
בתהליכים שלנו עם אנשים, סיפורים על אינפורמציה ויזואלית מתוך שנות הילדות, הלידה, חיים קודמים - זה עניין שגרתי. יש אנשים שמגיעים מחווטים לחוות מידע מתוך חיים קודמים, יש כאלה שמקבלים תובנות שמשנות את התפיסה שלהם, יש אנשים שפורקים רגשית, ויש גם כאלה שמתחילים את המסע רק דרך תחושות פיסיולוגיות.
כל אחד מגיע אחרת, אבל כל גשר בסופו של דבר נפתח. זו העבודה של החניך במסע לתרגל בצורה עקבית ועם מספיק כוונה, אחריות ומשמעת עצמית כדי להגיע לרבדים האלה. יש בכם את כל הטכנולוגיה לחוות ולייצר מעצמכם כל מה שאתם רוצים.
אנחנו מזמינים אתכם להגיע ולהתנסות בסדנאות ההתנסות שלנו,
ללמוד עוד על השיטות שלנו,
או לקבל עוד פרטים על הליווי האישי של בית המימד הפנימי.
